מקשב

מכון פסיכולוגי לאבחונים ולטיפול בהפרעות

קשב וריכוז והפרעות התפתחותיות נוספות

באמצעות נוירופידבק וטיפול קוגניטיבי-התנהגותי.

ממוקם בעיר מודיעין - מכבים - רעות

תיאום טלפוני - ימים ג-ה 20-21 ובנוסף בימים שני ורביעי בין  10 ל- 12 בבוקר.


08-6441470

לבירור פרטים וקביעת פגישת יעוץ ראשונית, צרו קשר טלפוני או במייל :

בקליניקה מתבצעים אבחונים וטיפולים בהפרעות קשב וריכוז (ADHD לסוגיו), לקויות למידה, ועוד.    הטיפול מתבצע בשיטה מבוססת טכנולוגיה מתקדמת הנקראת נוירופידבק וטיפול CBT.

מקשב © 2013. כל הזכויות שמורות | לקבלת היתר לשימוש בתכני מחקרים המופיעים באתר, למטרות לימוד בלבד, יש לפנות למייל למעלה | כל העתקה ו/או שימוש לצורך מסחרי או שלא למטרות לימודיות, אסורים בהחלט.

avi@mikshav.co.il

מקשב | אבי רבינוביץ', פסיכולוג חינוכי מומחה

אבי רבינוביץ’  -  פסיכולוג חינוכי מומחה

אבחונים פסיכולוגיים, טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) ונוירופידבק


מדריכי האבחון להפרעות הנפש הנמצאים בשימוש כיום (DSM-5 האמריקאי והפרק החמישי מתוך ICD-10 של ארגון הבריאות העולמי), מבססים דיאגנוזה על בסיס איתורם של סימפטומים התנהגותיים, אשר מדווחים בשאלונים ובאמצעים תצפיתיים. אולם על מנת להגיע לאובייקטיביות באבחון, השאיפה היא למצוא כמה שיותר ביו-מרקרים על מנת שבעתיד נוכל לבסס באמצעותם אבחון מדויק יותר, בדיוק כשם שעל מנת לאושש ממצא של חיידק בגרון, יש לבצע בדיקה ע"י משטח תרבית.

        מדוע השימוש בביו-מרקרים חשוב?


לדוגמא ניתן לתאר כיום את המצב בתחום אבחוני הפרעות קשב וריכוז- למרות מאמצים של רשויות הבריאות במדינות השונות, לפעול לפי פרוטוקול אבחון מפורט, מתברר בפועל שהאפידמיולוגיה של ההפרעה משתנה באופן ניכר לפי גורמים תרבותיים, גיאוגרפיים ודמוגרפיים. כך נמצא לדוגמא מדינות מערביות בהן שכיחות ההפרעה היא 2.4% בלבד (בריטניה- לפי נתוני National institute for Health and care excellence 2009), לעומת מדינות אחרות במערב בהן שיעור המאובחנים עלה בשנים האחרונות ל- 10% ויותר (ארה"ב- ועם שונות גדולה בין מדינות שונות). גם לעוסקים בתחום בארץ מוכר היטב הקשר בין מדדים תרבותיים וסוציו-אקונומיים לבין שיעור הילדים המגיעים לאבחון והמטופלים תרופתית- שיעור המשתנה למדי בין ערים שונות.


מאחר והפרעת הקשב והריכוז בהגדרתה היא בעלת בסיס נוירולוגי מוחי, היינו מצפים לפיכך לאחוזי תחלואה אחידים למדי, כך שהשונות הגבוהה באחוז המאובחנים נובעת ככל הנראה מהסיבות העיקריות הבאות:


1- סובייקטיביות באבחון - העובדה שהאבחון כיום מבוסס רובו ככולו על רשימת סימפטומים הינו גורם שביכולתו להטות את האבחנה.


2- עלייה ברגישות לתופעה בקרב המאבחנים ובציבור בכלל-  כאשר האבחון הוא סובייקטיבי בעיקרו, ובנוסף מצטרפת אליו העלייה ברגישות לתופעה ועמה נסיקה בביקוש לאבחון ההפרעה, כתוצאה מרווח משני (למשל על מנת לקבל הקלות והתאמות לבחינות הבגרות בישראל)- מהווה הדבר כר פורה ליצירת כמות לא מבוטלת של אבחונים שגויים (בעיקר מסוג False positive- כלומר אבחון בטעות של אוכלוסייה בריאה).


3- סיבות תרבותיות ודמוגרפיות- יתר מודעות ויכולת של שכבות סוציו-אקונומיות מבוססות יותר להגיע עם הילדים לאבחון. מאחר והסימפטומים הם גם תלויי תרבות, האובייקטיביות שלהם נפגעת עוד יותר (האם ילד שיחשב כתזזיתי בשוויץ למשל, יחשב כתזזיתי גם בישראל?).

הפתרון למצב הקיים הוא כאמור שימוש בכלי אבחון אובייקטיביים ככל שניתן- איתור ומדידת סמנים ביולוגיים ספציפיים להפרעה (כגון בדיקת QEEG), וכן הסתמכות על בדיקות ממוחשבות (כגון בדיקת CPT- ראה מוקסו), שכן להפרעה שבסיסה נוירולוגי אמורים להתלוות סמנים ביולוגיים מוחיים מדידים.


טיפול הנקבע
על סמך אבחון ואיתור
סמנים ביולוגיים - ביומרקרים

בדיקות ביו-מרקרים

מאושרות FDA ו- QEEG

ה- FDA אישר לאחרונה מכשיר מבוסס מדידת גלי המוח (NEBA) ככלי עזר אשר מאפשר שיפור משמעותי בדיוק האבחון של ADHD. החברה שפיתחה את המכשיר קיבלה את ההיתר ממנהל המזון והתרופות האמריקאי לאחר מחקר בן 7 שנים, אשר בו הדגימה החברה כיצד עלה בשיעור משמעותי הדיוק באבחון ADHD בקרב רופאים אשר השתמשו בכלי החדש, בנוסף לשימוש בכלים הסטנדרטיים להם היו רגילים. שיפור הדיוק באבחון תוקף ע"י השוואה לאבחונים כפי שבוצעו ע"י קבוצת רופאים בכירים ומנוסים בתחום.

מכשיר ה-NEBA אשר קיבל את אישור ה-FDA לאחרונה עושה שימוש בחישוב של יחס שני גלים מוחיים- בתא ותטא, אשר נמדד בנקודה בודדת על פני הקרקפת. בבדיקת QEEG לעומת זאת, רושמים את עצמתם של כל התדרים המוחיים במספר אזורים רב בהרבה על פני הקרקפת- בד"כ ב- 19 אזורים שונים. מלבד זאת בדיקת ה-QEEG מספקת מידע רב-ערך נוסף, על מידת הקישוריות בין אזורי המוח השונים (ע"י מדד שנקרא קוהרנס, שהוא תוצר החישוב של מתאם ספקטרלי בין איזורים מוחיים שונים).

כיום לדוגמא ידוע שבהפרעות התפתחויות בקשת האוטיזם, נצפים באמצעי הדמיה חריגות בקישוריות מוחית- אזורים מוחיים אשר אמורים לעבוד יחסית בצורה עצמאית, עובדים במקום זאת יותר מידי בצמידות אצל ילדים עם ASD, לעומת אזורים מוחיים אחרים, בהם נצפית תת-קישוריות מוחית בהשוואה לילדים בריאים. בבדיקת QEEG ניתן לזהות דפוסי פעילות מוחית של בעלי הפרעות קשב וריכוז, ואף להיעזר בה לצורך אבחנה מבדלת בין ילדים בעלי דפוס בעיקר היפראקטיבי, לבין ילדים שאצלם התסמינים הקשביים הן אלה שבעיקר פגועים- וזאת לפי התדרים השונים שחריגים, ומיקומם המוחי. כן הבדיקה מאפשרת לזהות דפוסי פעילות מוחית לא תקינה אצל ילדים בספקטרום האוטיסטי, במצבי חרדה ובהפרעות התנהגותיות נוספות.



בדיקת QEEG