מקשב

מכון פסיכולוגי לאבחונים ולטיפול בהפרעות

קשב וריכוז והפרעות התפתחותיות נוספות

באמצעות נוירופידבק וטיפול קוגניטיבי-התנהגותי.

ממוקם בעיר מודיעין - מכבים - רעות

תיאום טלפוני - ימים א-ה 15-16 ובנוסף בימים ראשון ושני בין 10 ל- 11בבוקר.


08-6441470

לבירור פרטים וקביעת פגישת יעוץ ראשונית, צרו קשר טלפוני או במייל :

בקליניקה מתבצעים אבחונים וטיפולים בהפרעות קשב וריכוז (ADHD לסוגיו), לקויות למידה, ועוד.    הטיפול מתבצע בשיטה מבוססת טכנולוגיה מתקדמת הנקראת נוירופידבק וטיפול CBT.

מקשב © 2013. כל הזכויות שמורות | לקבלת היתר לשימוש בתכני מחקרים המופיעים באתר, למטרות לימוד בלבד, יש לפנות למייל למעלה | כל העתקה ו/או שימוש לצורך מסחרי או שלא למטרות לימודיות, אסורים בהחלט.

avi@mikshav.co.il

מקשב | אבי רבינוביץ', פסיכולוג חינוכי מומחה

אבי רבינוביץ’  -  פסיכולוג חינוכי מומחה

אבחונים פסיכולוגיים, טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) ונוירופידבק


אבחון לאישוש או שלילה של הפרעה ברצף האוטיזם

אבחון הפרעה
ASD-בספקטרום האוטיסטי


בעולם ניכרת בעשורים האחרונים עלייה בכמות המאובחנים על הרצף האוטיסטי. ההסברים האפשריים לעלייה זו כוללים בעיקר עלייה במודעות להפרעה, כלי אבחון טובים יותר, ועלייה אובייקטיבית בשיעור ההפרעה בקרב ילודים מסיבות משוערות שונות- גנטיות וסביבתיות, כגון הריונות בגיל מאוחר, עליה בהריונות מרובי עוברים, ושינויים סביבתיים שונים בעולם המודרני. לפי נתוני ארגון הבריאות העולמי (2019), אחד מכל 160 ילדים בעולם מאובחן עם אוטיזם. על פי אתר המרכז למניעה ושליטה במחלות בארה"ב ,(CDC) שכיחות האוטיזם בקרב ילדים בארה"ב עלתה ל- 1:59. אוטיזם שכיח יותר בקרב בנים בשיעור של פי ארבעה לעומת בנות. ידוע גם על תחלואה נלווית משמעותית לאוטיזם עם הפרעות קשב וריכוז (כמחצית), אפילפסיה (כשליש), כעשירית סובלים מליקויים גנטיים שונים או עם מוגבלות שכלית התפתחותית. בישראל הערכות נעות סביב 1 למאה בקרב ילדים, כאשר לפי נתוני משרד העבודה והרווחה רשומים בארץ למעלה מ־20,000 אלף ילדים ובוגרים על הרצף האוטיסטי (מהם כ16 אלף תלמידים לפי משרד החינוך ב- 2018). לצד המאובחנים ישנם כמובן רבים- ילדים ובוגרים, אשר לא אובחנו מעולם ונמצאים ברצף האוטיסטי.




מדוע לאבחן?


הורים רבים מביעים חשש לפנות לאבחון היתכנות של ההפרעה בשל סיבות רבות ומובנות. עבור חלק, מדובר במתן "תווית" קשה מנשוא, לה היבטים חברתיים, משפחתיים ותרבותיים הנוגעים לתפיסת האבחנה. אחרים, מעלים טיעונים "פרקטיים" יותר כגון "אם הסתדר עד עכשיו בביה"ס, לפחות בתחום הלימודי, אז למה זה כרגע כ"כ נחוץ?" או "ממילא אין טיפול שמרפא אוטיזם, אז מה הטעם באבחון?"


אבחון מוקדם יכול לסייע בשיפור תפקודו של הילד ובמתן הדרכה להורים. האבחון מהווה למעשה את הצעד הראשוני בדרך למימוש תוכנית ההתערבות המתאימה ביותר לילד, עליה הומלץ באבחון. רבים מהילדים המאובחנים נזקקים להתאמות לימודיות שונות בגנים ובבתי הספר, אם בצורת גני או כיתות תקשורת, או מתן סייעת בחינוך הרגיל. לעיתים, יש המאובחנים בגילאים "מאוחרים" כגון בתיכון עקב חשש של ההורים שהילד לא יסתדר במערכת הצבאית, בעוד ש"שרד" את הלימודים במערכת החינוך. סיבה נוספת לאבחון הפרעה בספקטרום האוטיסטי כרוכה במיצוי זכויות סיוע מהרשויות, שכן ההפרעה תובעת לרוב מההורים טיפולים ואבחונים רבים המכבידים כלכלית על המשפחה.


עקב המודעות הגבוהה כיום, מרבית הפעוטות שאובחנו ברצף האוטיסטי אותרו בעקבות התערבויות בקרב קבוצות סיכון, כגון ילדים אשר מגיעים לאבחונים בהתפתחות הילד בשל בעיות התפתחותיות שונות, כגון עיכוב שפתי או מוטורי-תחושתי. אולם חשוב לדעת שלא כל הילדים שברצף האוטיסטי עוברים את מסננת המכונים ההתפתחותיים. הסיבה העיקרית לכך היא שבמקרים הקלים יותר של ההפרעה, כלומר בתפקודים הגבוהים של הספקטרום, ההשפעה של ההפרעה על תפקוד הילד בגן, בבית או בביה"ס נצפית כמשמעותית רק בגיל מאוחר יותר. כלומר ההפרעה בתפקוד בחיי היום-יום הוא תלוי גיל- ככל שהכיתה גבוהה יותר, כך הדרישות הסביבתיות עולות, ולכן יתכנו מצבים בהם ההפרעה לא תבוא לידי ביטוי משמעותי בתפקוד הילד בגיל הרך, אך תבוא לידי ביטוי חריף יותר בהמשך- בביה"ס היסודי, או אף בחטה"ב או התיכון. למעשה ישנם גם קבוצה של ילדים, אשר אותרו בסיכון לקיום הפרעה בספקטרום האוטיסטי בגיל הרך, אולם לא נמצאו בגילאי הגן מעל ל"רף" האבחנה. בהקשר זה חשוב להדגיש כי כל אבחון, תקף לזמן מתן האבחנה- כך שלמעשה ילד שלא נמצא בספקטרום, יכול להימצא באבחונים נוספים בהמשך החיים כמעל לסף האבחנה (וישנן טענות גם למצב הפוך- של "יציאה מהספקטרום" במהלך החיים).


חשוב לציין שגם במידה והילד לא אובחן בספקטרום האוטיסטי, ישנה חשיבות עצומה לאבחון שכן האבחון לא רק מעניק "כותרת" אלא מזהה ומצביע על קשיים שניתן לתת להם מענה. לעיתים הילד למעשה עבר כבר אבחונים שונים, אך האבחון הצביע על קשיים אחרים כגון הפרעת קשב.  אבחון מפורט ומעמיק יכלול לצד זיהוי הקשיים גם את הגדרת הצרכים הייחודיים, השירותים המתאימים ביותר והמלצה על תכנית טיפול, בין אם המדובר למשל על הדרכת הורים, טיפול פסיכולוגי, נוירופידבק, שילוב במסגרת חינוכית מתאימה, השתתפות בקבוצות לרכישת מיומנויות חברתיות ועוד, כל אלה יסייעו לילד ולמשפחתו.


אבחון לאישוש או לשלילת הפרעה בספקטרום האוטיסטי במקשב


אבחון הפרעה בספקטרום האוטיסטי בקליניקה מיועד לגילאים  שבין 4 וחצי עד 18, (מתחת לגיל 4 וחצי יופנו בכל מקרה למכונים ההתפתחותיים אשר בהם צוות רב-מקצועי המיומן בגיל הרך, ומעל גיל 18 מומלץ כי יאובחנו על ידי פסיכולוגים קליניים או שיקומיים אשר עוסקים באבחון בגיל הבוגר). מטרת האבחון היא שלילה או אישוש הקיום של הפרעה בספקטרום האוטיסטי. האבחון כולל בדיקת תפקוד קוגניטיבי (מבחן אנטיליגנציה), ראיון דיאגנוסטי עם ההורים המבוסס על ראיון מובנה ADI)), שאלונים נוספים ושיחת היכרות לקבלת רקע, ובנוסף פגישה עם הילד ובו מועבר מבדק ADOS-2 לאוטיזם, מבדק זה, יחד עם שאלון ה-ADI, נחשבים בעולם לכלי האבחון המתוקפים והעדכניים ביותר מבחינת קביעת קיומה או שלילתה של ההפרעה האוטיסטית. בנוסף, כלים אלה הם המומלצים ביותר לאבחון על ידי חוזר משרד הבריאות. מבדק ה ADOS מבוסס על קידוד מדוקדק של אינטראקציות תקשורתיות מובנות למחצה, שמטרתן לבחון את קיומו או היעדרו של מכלול התנהגויות אשר זוהו מחקרית כאינדיקטיביות ביותר לאוטיזם. ההתנהגויות מבוססות על תצפית ביכולותיו ההתפתחותיות, ההתנהגותיות והתקשורתיות של הילד.