מקשב

מכון פסיכולוגי לאבחונים ולטיפול בהפרעות

קשב וריכוז והפרעות התפתחותיות נוספות

באמצעות נוירופידבק וטיפול קוגניטיבי-התנהגותי.

ממוקם בעיר מודיעין - מכבים - רעות

תיאום טלפוני - ימים א-ה 15-16 ובנוסף בימים ראשון ושני בין 10 ל- 11בבוקר.


08-6441470

לבירור פרטים וקביעת פגישת יעוץ ראשונית, צרו קשר טלפוני או במייל :

בקליניקה מתבצעים אבחונים וטיפולים בהפרעות קשב וריכוז (ADHD לסוגיו), לקויות למידה, ועוד.    הטיפול מתבצע בשיטה מבוססת טכנולוגיה מתקדמת הנקראת נוירופידבק וטיפול CBT.

מקשב © 2013. כל הזכויות שמורות | לקבלת היתר לשימוש בתכני מחקרים המופיעים באתר, למטרות לימוד בלבד, יש לפנות למייל למעלה | כל העתקה ו/או שימוש לצורך מסחרי או שלא למטרות לימודיות, אסורים בהחלט.

avi@mikshav.co.il

מקשב | אבי רבינוביץ', פסיכולוג חינוכי מומחה

אבי רבינוביץ’  -  פסיכולוג חינוכי מומחה

אבחונים פסיכולוגיים, טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) ונוירופידבק


OCD- שאלות ותשובות:


עד כמה נפוץ ה-OCD?

ההפרעה משפיעה על כילד אחד מתוך חמישים לערך (ההערכות נעות בין 1.2-2% מהאוכלוסייה). ונפוצה בכל גיל, מילדים צעירים למבוגרים, ללא הבדל מגדרי ותרבותי. למעשה, ה-OCD יכול להיות כל כך מתיש ומשבש את החיים עד כי ארגון הבריאות העולמי (WHO) דרג בעבר את ה-OCD בעשירייה הראשונה של מחלות המשבשות ביותר את איכות החיים- מכל סוג שהוא!


האם כל טקס או מחשבה כפייתית נחשב OCD?  והאם יש OCD  בדרגות חומרה שונות, גם כזה שלא משבש כל כך את החיים?

סימנים קלים של מחשבות טורדניות וביצוע טקסים "פה ושם" לעיתים רחוקות, קורים כמעט לכל אדם בזמן זה או אחר, במיוחד בעיתות  מתח שבהן האדם נכנע לדחף לבצע דפוס התנהגות "מוזר". אך ההבדל העיקרי המפריד בין אותן "מוזרויות" קטנות (נקרא לו נניח רק "OC" קל...), לבין הפרעת OCD אמיתית, קלינית, הוא כאשר החוויה הבלתי רצויה של אובססיות וכפייתיות פוגעת משמעותית בתפקוד היומיומי של האדם, כלומר התופעה נחשבת להפרעה רק במידה והיא גורמת לסבל ולפגיעה באיכות החיים.


האם חשוב מתי לטפל ב-OCD  מאז שהוא הופיע לראשונה?

חשוב לדעת שפעמים רבות ההפרעה מאובחנת ומטופלת באיחור רב, ולכן משמאובחנת ההפרעה היא רק במיעוט מהמקרים בדרגת חומרה קלה עד מתונה- לרוב האבחון קורה לאחר שנים, מאחר שהילד או הנער, כמו גם מבוגרים- נבוכים מאוד לספר על התופעה, וחשים אשמה ובושה מכיוון שהאובססיות חסרות הגיון לחלוטין, ולרוב נושאות תוכן מביך. המחשבות והפחדים הקשורים ל- OCD יכולים לעיתים להיראות לצופה מן הצד ולאדם עצמו מזעזעים. חשוב להדגיש עם זאת, כי "מחשבה היא רק מחשבה" ואלה לא פנטזיות או דחפים אשר יפעלו במציאות. כמו כן אין הם כלל מעידות על חוסר צלילות בחשיבת האדם, שכן עבור מישהו עם OCD, המוח שלהם תמיד נשאר בתפקוד ובחשיבה לוגית (גם אם המוח שלהם מסתחרר מכלל שליטה עקב ה-OCD). האבחון מפוספס לעיתים בגלל חוסר הבנה של המצב על ידי האדם או פניה לטיפולים קודמים בהם לא אובחנה הבעיה, אלא הוגדרה למשל כ"הפרעה רגשית", או "הפרעת קשב", ואז טופלה בגישות אשר לא נחשבות יעילות לטיפול ב-OCD, ולא נגעו בשורש ההפרעה. חשוב לדעת שטיפול קוגניטיבי התנהגותי, וטיפולים תרופתיים, הנם שיטות הטיפול היחידות שתוקפו לחלוטין בצורה מדעית כיעילות לטיפול ב-OCD.


אז איך מזהים לראשונה אם יש לילד או למתבגר OCD?

כמו בכל קושי, כרגיל הילד ומשפחתו הקרובה חשים הכי טוב עד כמה הקושי גורם למצוקה. בפנייה לקליניקה הורים יכולים לתאר סימפטומים נפוצים בהם מבחינים חיצונית (גם אם הילד לא משתף את תוכן המחשבה) כגון: "הילד מבזבז הרבה זמן במקלחת/ שירותים", "רוחץ ידיו כל רגע" , "עושה דברים מוזרים וחוזרים", "שואל שאלות חוזרות, או מבקש אישורים חוזרים ", "מסדר דברים לפי סדר, או עצמים לפי מנח מסוים", "מבצע פעולות מספר מסוים של פעמים". "אומר שוב ושוב "להתראות" או "לילה טוב" פעמים רבות".

לרוב הלוקים בהפרעה מבזבזים בגללה זמן רב בטקסים (כשעה או יותר ביום), והיא יכולה לגרום מצוקה גדולה ולהפריע לתפקוד היומיומי בבית או בבית הספר, כולל בזמן פעילויות חברתיות ובמשפחה. לעיתים, (בד"כ רק אם ההפרעה קשה) אז האדם יכול אף לערב אנשים קרובים אליו לבצע עבורו טקסים.

לעיתים נלווים להפרעה תופעות הנראות כמו טיקים, והן במיעוט המקרים יכולים להיות טיקים אמיתיים (כתחלואה נלווית) אך לרוב טקסים שנראים כמו טיקים, כגון מצמוצים או תנועות חוזרות.


ואיך יודעים אם המחשבות הטורדניות והטקסים שמבצע הילד נחשבים להפרעה הדורשת טיפול?

מגיעים לפגישה ראשונית בקליניקה לשיחת אינטק לבירור. לאחר מכן בפגישה עם הילד או הנער מתבצע אבחון מקיף של ה- OCD  על ידי שימוש בשאלון מתוקף מדעית סטנדרטי שנקרא CY-BOCS (Children Yale-Brown Obsessive Compulsive Scale). השאלון משמש כאמת מידה לא רק לקביעת ההפרעה וחומרתה, אלא הוא גם משמש כ"מפת דרכים" להתווית תכנון של הטיפול בהמשך המפגשים. בנוסף מתוך השאלון מתבצע גם תחקור של הימנעויות (שנחשב גם לסוג של טקס ולכן חמקמק לזיהוי אצל מי שלא בקי בהפרעה). בהימנעויות הכוונה לדוגמא אם הילד בוחר לא ללכת בדרך מסוימת לביה"ס מכיוון ששם נתקל באובייקט בדרך אשר גורם למחשבה הטורדנית. לפי הצורך נעשית גם הערכה של הפרעות נלוות או אחרות אפשריות כגון הפרעות קשב למשל (מקור שתי ההפרעות נוירולוגי-התנהגותי).


איך מתבצע הטיפול משאובחנה ההפרעה?

הטיפול מתבצע בפרוטוקול CBT  המקובל ביותר כיעיל ותוקף מדעית (לפי March & Mule), ומשלב חשיפות לגורמים מעוררי המצוקה, בו זמנית עם מניעת התגובה. החשיפות למחשבות האובססיביות יכולות להיות במציאות- כלומר בסביבה הטבעית של הילד, או בדמיון, בשימוש בכלים של דמיון מודרך. משלומד הילד או הנער וחווה את הירידה במצוקה ללא ביצוע הטקס, המוח לומד דרך נוספת להימנע מהמצוקה, ומתרחשת הביטואציה (התרגלות). כך לא רק הטקסים פוחתים מאוד, אלא גם המחשבות האובססיביות, שכרגיל מתוחזקות על ידי ביצוע הטקסים- מופחתות אף הן.  בנוסף לטיפול ההתנהגותי בחשיפות ומניעת תגובה, נעשה טיפול קוגניטיבי המכוון לקוגניציות שגויות (אם קיימות), וכולל הדרכה פסיכולוגית למשל לסבירות האפסית שיתרחש דבר מסוכן שהילד מעריך לא נכון את התכנותו. לקראת סיום הטיפולים עושים חזרות שמטרתן מניעת הישנות.   


האם ניתן "להחלים" מ- OCD??

ראשית חשוב להבהיר ש-OCD  אינו "מחלה" כי אם הפרעה נוירו-התנהגותית, כלומר הגורמים להפרעה הינם גורמים נוירולוגיים, שמקורם מוחי, שמתבטאים בפעילות יתר של מעגלים מוחיים שנמצאים בין אזורים מוחיים לימביים, בהם מעובדת תפיסה של סכנה לאדם, ומאוחסן בהם זיכרון של "גורמי סכנה אפשריים", לבין אזורים מוחיים בקורטקס הקדמי, אשר בהם מתבצעת הפרשנות של תחושת המצוקה/סכנה, ובחינת דרכי פעולה רצויות להפחתת הסכנה (החלק ההתנהגותי) ומכאן הבחירה בביצוע טקס להפחתת תחושת המצוקה.

הטיפול קוגניטיבי התנהגותי נותן לאדם "ארגז כלים", ידע ודרכים כיצד להתנגד לדחפים של ה-OCD, וכך האדם למד שהמצוקה יורדת בהדרגה עם הזמן במידה ונחשפים למחשבות הטורדניות אך עם איפוק לא לבצע את הטקסים (לעיתים בשל המצוקה מלמדים ראשית איך "לשבש" את הטקס ורק אח"כ להמנע ממנו לגמרי). משיש לילד או הנער את הכלים להתמודד עם המצוקה- ההפרעה מתכווצת מאוד ופעמים רבות כבר לא מפריעה ומשבשת את חיי היום יום. אולם ה-OCD  שבסיסו נוירולוגי, נמצא "מתחת לשטח" ויכול לפרוץ שוב בהמשך החיים, אך הפעם האדם כבר בעל ידע כיצד להתמודד מול ה-OCD, וגם אם יזדקק לסדרת טיפולים נוספת, היא בד"כ בגדר "רענון" קצר.


האם הילד יצטרך לקבל תרופות??

במידה וההפרעה אובחנה במידת חומרה קשה, או כזו שבה לא רואים בזמן סביר התקדמות בטיפול, יתכן שיומלץ להורים לפנות לרופא (פסיכיאטר ילדים) לצורך טיפול תרופתי. הטיפול התרופתי (מסוג מעכבי ספיגה חוזרת של סרוטונין- SSRI, כגון פרוזאק ("פלוטין"), סרטלין ("סרנדה"), או ציפראלקס), מפחית את המצוקה ואת שכיחות ועצמת האובססיות, ולכן מאפשר פריצת דרך והתקדמות במקביל בטיפול הקוגניטיבי התנהגותי, במקרים של הפרעה עיקשת. למרות יעילות מוכחת של הטיפול התרופתי, מאחר ואין מדובר בדרך המלמדת את האדם דרכים להתמודד אקטיבית מול ההפרעה, הוא נותר ללא "ארגז כלים" ומשמופסקת התרופה לרוב ההפרעה חוזרת לסורה- ומכאן חשוב מאוד החלק של טיפול קוגניטיבי התנהגותי ל-OCD.


CBT, או טיפול קוגניטיבי התנהגותי, הוא טיפול שיחתי אשר הוכח כיעיל למגוון רחב של מצבים רגשיים ופיזיים אצל ילדים ונוער. במיוחד לפוביות וחרדות שונות, OCD, והפרעות קשב וריכוז.

מה זה OCD?

הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית (Obsessive-Compulsive Disorder: OCD) היא הפרעה הקשורה לחרדה, שבה אדם חווה מחשבות טורדניות ולא רצויות באופן אובססיבי ובלתי פוסק, כשלעתים קרובות המחשבות גורמות לאדם לבצע טקסים כפייתיים, שהוא חש דחף עז לבצעם. ביצוע הטקסים (שלרוב מביך, טרחני ומבזבז זמן) מפחית אמנם את תחושת המצוקה, אולם רק לפרק זמן קצר. ומאידך הימנעות מביצוע הטקסים מגבירה מאוד את תחושת המצוקה.


צורות שונות למופע OCD

OCD מציג את עצמו בהרבה תחפושות, ומופיע בצורות רבות (מעבר לתפיסה הרווחת כי OCD הוא רק שטיפות ידיים או בדיקת מתגי האור). באופן כללי, הסובלים מ- OCD חווים אובססיות אשר לובשות צורה של מחשבות, תמונות חודרניות, דחפים, דאגות, פחדים או ספקות מתמשכים ובלתי נשלטים. הם לעתים קרובות פולשניים, לא רצויים ומטרידים משמעותית כך שעלולים להפריע ליכולת לתפקד על בסיס יומיומי וקשה מאוד להתעלם מהם. אנשים עם OCD לרוב מבינים שהמחשבות האובססיביות שלהם חסרות כל הגיון, אך הם בטוחים שהדרך היחידה להקל על המצוקה הנגרמת על ידם היא לבצע את ההתנהגויות הכפייתיות- הטקסים, על מנת למנוע נזק לעצמם או לקרוביהם.

הטקסים נקראים קומפולסיות- אלה התנהגויות ופעולות פיזיות חוזרות ונשנות או טקסי מחשבה מנטליים, המבוצעים שוב ושוב בניסיון להקל על המצוקה הנגרמת ע"י המחשבות האובססיביות. גם הימנעות מללכת למקומות מסוימים או ממצבים במטרה למנוע את ההופעה של המחשבות הטורדניות נחשב קומפולסיה!. למעשה כל הקלה הנגרמת מביצוע הקומפולסיות היא רק זמנית, ולרוב בעצם מחזקת את האובססיה המקורית (כי מהווה חיזוק חיובי, שכן גורמת מיד לתחושת הקלה, בדומה למנגנון בהתמכרויות) וכך יוצרת כדור שלג המחמיר את ה- OCD.

ישנן מספר מצומצם מאוד של קטגוריות עיקריות של OCD, אולם להפרעה יכולות להיות צורות רבות של מופעים בתוך כל קטגוריה. בדרך כלל ה-OCD של אדם נופל לאחת מקטגוריות עיקריות אלו:


לאנשים רבים עם OCD יש לעתים קרובות תחושת אחריות מוגזמת וכדי למנוע נזק, ישנה הערכת יתר לגבי האיום הנתפס, מה שמניע את ההתנהגויות הכפייתיות משום שהאדם עם ה-OCD חש לעיתים קרובות אחראי בלעדי למניעת התופעות לא רצויות.

טיפול קוגניטיבי התנהגותי
בהפרעה טורדנית-כפייתית OCD
בדיקת QEEG